שירה טובה, רצח נחמד

למה זה כל כך כיף לקרוא על רצח שמתרחש בסביבה הקבועה שלי כבר מעל לעשר שנים? אני לא יודעת, אבל זה באמת כיף. רק עכשיו קראתי את ספרה המפורסם של בתיה גור, מוות בחוג לספרות, ופשוט נהניתי באופן מטריד. זו תעלומה בלשית על רצח כפול שמתרחש בחוג לספרות באוניברסיטה העברית, אי שם בשנות השמונים. הנרצחים הם דוקטורנט ופרופסור סלב, והיצרים בחוג לספרות רוחשים - כבוד, קרדיט, בגידות, וגם סתם תהיות כלליות לגבי משמעות החיים. ובאמת, לא רק תעלומות בלשיות זוכות לפתרון בספר. על הדרך קיבלתי גם פתרון לתעלומות אלמותיות באמת: למה כותבים מבריקים לא תמיד מסוגלים לשפוט את ערך יצירתם הם, ומהי שירה טובה. את התשובות מציעה דמותו האבהית של פרופ' קליין, בעודו קוצץ סלט ומטגן לבלש חביתה בביתו הנעים ברחביה. מיכאל אוחיון, הבלש, ונדמה לי שגם הסופרת - ממש נמסו כאן, ובלי ספק - גם אני.

"מה זה שייך? היא מוכשרת למחקר, אבל איננה מוכשרת ליצירה. אלה שני תחומים שונים"..."התכוונתי... איך יתכן שהיא עצמה לא ראתה עד כמה הם גרועים, השירים." קליין הנהן וחייך. "אין לזה כל קשר לכשרון," פסק, "אדם איננו יכול לדעת מה ערכם של הדברים שהוא יוצר אלא בפרספקטיבה, במבט לאחור, לפעמים... היוצר שקוע ביצירותו, מדבר מנהמת לבו... דרוש מרחק מסוים כדי להעריך את יצירתך שלך" (עמוד 178).

ואחר כך:

"שיר טוב מאפשר לקורא לחוות חוויה של גילוי ופענוח משמעויות סמויות, ההולכות ומתבהרות ככל שהוא מעמיק בקריאה....הדבר הראשון הוא מה שמכונה סימבוליזציה, כלומר שימוש במושג או בתמונה ש'חותכים', או 'משיקים', או 'מקפלים' בתוכם מושג אחר או תמונה אחרת...וישנו עוד מרכיב... קונדנסציה, כלומר עיבוי. יצירה גדולה באמת יכולה להכיל בתוך מושג אחד מושגים אחדים, או חוויות אחדות, אוניברסליות. לאה גולדברג אמרה ששיר הוא 'ביטוי צפוף'...הסימבוליזציה והקונדנסציה מאפשרות הפשטה ופתיחות לתחומים אחרים... הדבר השלישי שתמצא ביסוד כל יצירת-אמנות טובה הוא מה שנקרא התקה, העברת רגש מתחום אחד לתחום אחר. כך מצליח אמן ליצור הכללה... והיא המעניקה לחוויה של הדובר בשיר ממדים קולוסליים" (עמודים 183-184).

מה אומר, גם לי וגם לבלש זה עזר.

ולמרות כל זה, בסיום הקריאה, אחרי שהכל נפתר והסתיים, בכל זאת נותרתי עם תחושה לא נוחה. לא, אף חוט בעלילה לא נותר פרום, אלא שהיה איזה אנכרוניזם קטן שנשמע לי, הקוראת בשנות האלפיים, פשוט לא אמין בצורה מחפירה. לא העדר הטלפונים הסלולריים ולא העדרו של האינטרנט, שבלי ספק היו עוזרים למנוע כמה משברים בחיי הדמויות המסכנות, לא הם; עניין אחר הדליק נורות אדומות. איך יכול להיות שמוקצות שתי מזכירות במשרה מלאה לחוג א-ח-ד במדעי הרוח? משהו היה שם מוזר מאוד, באקדמיה של שנות השמונים.

מוות בחוג לספרות / בתיה גור  

רשימת פרסי פרוזה עברית

הנה רשימה שאספתי, חברה לרשימת פרסי השירה בעברית, שמרכזת את פרסי הפרוזה שאני מכירה. תמיד שווה לנסות. כמו בפרסי השירה, גם כאן יש פרסים מיוחדים לתמיכה בהוצאה לאור. מוזמנים לשלוח לי עדכונים ותיקונים.

שם הפרס	מטעם	דרישות	מועד הגשה
ספיר (מפעל הפיס)	מפעל הפיס	ספר ביכורים או הספר הטוב ביותר (ההוצאות מגישות)	יוני
הרי הרשון	האוניברסיטה העברית	לתלמידי האוני'	אפריל
סמיט	כתב העת מקף	קובץ סיפורים או רומן בן לפחות 35,000 מלה, כותבים שטרם פרסמו ספר פרוזה
תחרות הסיפור הקצר של הארץ	עיתון הארץ
פרס ברנשטיין	קרן ברנשטיין (מו"לים)	2014 – השנה ינתן על רומן (שפורסם או ככתב יד) ומחזה	ינואר
פרס היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול (זה כנראה פרס ראש הממשלה?)	משרד התרבות והספורט	סופרים שכבר פרסמו לפחות שני ספרים (שירה, סיפורת, מחזאות, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית)
פרס חדש של חוק הספרים	?	קטגוריית פרוזה
פרס אס"י (איגוד סופרי ישראל) לחברי איגוד הסופרים	איגוד סופרי ישראל	חברי האיגוד
פרס טשרניחובסקי לתרגום	עיריית תל אביב	בעיקר לתרגום ספרות מופת משפות עתיקות במקורן, ספרים שפורסמו עד לפני שנתיים
פרס ביאליק	עיריית תל אביב	ספרים שפורסמו עד לפני שנתיים לפי התאריך העברי. ספרות יפה, בעיקר פרוזה, כולל שירה
פרס ברנר	אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל	מדי פעם יש קטגוריית פרוזה	מרץ
פרס קוגל	עיריית חולון	ספר פרוזה שיצא עד לפני שנתיים, הסופרים או ההוצאה מגישים	מאי
פרס רמת גן לספרות	עיריית רמת גן	גם פרוזה וגם שירה, אולי (?) יש גם קטגוריית ביכורים	נובמבר
פרס הנשיא לספרות	נשיא המדינה בשיתוף האוניברסיטה העברית	ספר בחמש השנים האחרונות
פרס ירושלים לפרוזה על שם ש"י עגנון	עיריית ירושלים
פרס ירושלים לספרות יפה על שם זבולון המר	עיריית ירושלים	פרס לירושלמים בלבד, על ספרים שטרם פורסמו
פרס על שם ש' שלום	עיריית חיפה	לעידוד היצירה של משוררים וסופרים ישראלים
קרן יצחק לייב גולדברג לתרבות ולספרות	הקרן הקיימת לישראל	עידוד בהוצאת ספרים, פרס ליצירה ספרותית שנתפרסמה	?
קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות	קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות	תמיכה בהוצאה לאור של ספרים בתחום הסיפורת והשירה, לתל אביביים (צריך כבר שיהיה בית הוצאה שהסכים)	לאורך השנה
פרס ע"ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה ליצירה ספרותית	אקו"ם	לחברי אקו"ם בלבד, מועמדות אחת בכל קטגוריה מדי שנה	ספטמבר?
פרס ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת	אקו"ם	לחברי אקו"ם בלבד, מועמדות אחת בכל קטגוריה מדי שנה	ספטמבר?
פרס זאב לספרות ילדים ונוער	האגודה למען החייל, בית אריאלה ומשרד החינוך
פרס גפן	האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה	ספרי וסיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר
תכנית פרדס	הספרייה הלאומית	מלגה קבועה לסופרים שפרסמו ספר פרוזה ראשון, בתמורה ליומיים עבודה בספרייה הלאומית
חדר משלך – סטודיו לכתיבה	עיריית תל אביב-יפו	שלושה מחברים מקבלים חדר עבודה בספריית מגדל שלום לשלושה חודשים (לצורך כתיבת יצירה ספציפית)

ועוד כמה עדכונים:
תכנית פרדס - מלגת כתיבה בספרייה הלאומית
פרס מכללת ספיר לכתיבה צעירה (עד גיל 30)

פרס עידוד היצירה הספרותית בין מדענים (מכון ויצמן, ע"ש עפר לידר)
חדר כתיבה במגדל שלום
פרס חדש של משרד התרבות בעקבות חוק הספרים

רשימת פרסי שירה עברית

אני משתתפת השנה במסלול השירה של הליקון, ולומדת הרבה מאוד. השבוע יצא לנו לדבר על פרסים ותחרויות שירה, וניכר שאפילו שיש בינינו בקורס משוררים רציניים ופעילים ביותר, עדיין יש המון בילבול לגבי הבמות לפרסום שירה וגם לגבי התחרויות והפרסים שאפשר לנסות ולגשת אליהם. אין מה לומר, זה חשוב. לא רק בגלל הסיכוי לקבל תמיכה כספית בעד השירה, ובפרט תמיכה בפרסום ספר שירה בעידן שבו רבות מן ההוצאות דורשות מן המשוררים השתתפות עצמית במימון, אלא גם בגלל העידוד הסמלי, הנחוץ כל כך. אז הכנתי רשימה שמנסה לרכז את פרסי השירה הפעילים, וחשבתי שכדאי לשתף אותה כאן בבלוג. מוזמנים לשלוח לי תוספות ותיקונים. לכל הפרוזאים שבינינו, ראו כאן גם רשימה של פרסי פרוזה.

שם הפרס	מטעם	דרישות	מועד הגשה
יהודה עמיחי	עיריית ירושלים	ספר שירה בשלוש השנים האחרונות	ינואר
רחל נגב	האוניברסיטה העברית	לתלמידי האוני'	אפריל
ביכורי שירה – פיצ'י יהורם בן מאיר		ספר שירה ראשון יצא בשנתיים האחרונות או עומד לצאת לאור	פברואר
פרס היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול	משרד התרבות והספורט	סופרים שכבר פרסמו לפחות שני ספרים (שירה, סיפורת, מחזאות, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית)
פרס חדש של חוק הספרים		קטגוריית שירה
פרס ביאליק	עיריית תל אביב	ספרים שפורסמו עד לפני שנתיים לפי התאריך העברי. ספרות יפה, בעיקר פרוזה, כולל שירה	לא הצלחתי לברר
פרס לאה גולדברג	הספרייה הלאומית	שירה וספרות ילדים ונוער (בעבר היה גם לפרוזה), פורסם עד לפני שלוש שנים, הגשה דרך ההוצאה
פרס ברנר	אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל	מדי פעם יש קטגוריית פרוזה, ויש גם קטגוריית שירה, לספר שירה שהופיע בשלוש השנים האחרונות, או לספר פרוזה בשנה האחרונה, סופרים או ההוצאות מגישים	מרץ
פרס רמת גן לספרות	עיריית רמת גן	גם פרוזה וגם שירה	נובמבר
פרס הרפז	אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל	ספר שירה שיצא בשלוש השנים האחרונות, לא לספר ביכורים	יוני
פרס אליעזר שרייבמן	אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל	למשורר צעיר על ספר שירה ראשון	מרץ
פרס השירה ע"ש פסח מיילין למשוררים בתחילת דרכם	איגוד כללי של סופרים בישראל	ספר שירה ראשון	יולי
פרס טבע לשירה	חברת טבע	משורר בתחילת דרכו בפסטיבל מטולה
פרס הליקון על שם רמי דיצני		משורר בתחילת דרכו בפסטיבל שער
פרס מתנאל למשורר יהודי		משורר יהודי מבטיח בפסטיבל כיסופים
פרס ירושלים לשירה על-שם אורי צבי גרינברג	עיריית ירושלים
פרס על שם ש' שלום	עיריית חיפה	לעידוד היצירה של משוררים וסופרים ישראלים
פרס להוצאת ספרי ביכורים לאור	המדור לספרות במועצה הישראלית לתרבות ולאמנות (משרד התרבות)	לספר ראשון (שירה או פרוזה, אבל רק אם זה סופר שלא פרסם קודם באף קטגוריה); הפרס מממן חלקית הוצאה לאור; ספר שראה אור בשנה הנוכחית או שקיבל חוזה לפרסום השנה; הוצאת הספרים מגישה מועמדות
קרן יצחק לייב גולדברג לתרבות ולספרות	הקרן הקיימת לישראל	עידוד בהוצאת ספרים, פרס ליצירה ספרותית שנתפרסמה
קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות	קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות	תמיכה בהוצאה לאור של ספרים בתחום הסיפורת והשירה, לתל אביביים (צריך שכבר יהיה בית הוצאה שהסכים)	לאורך השנה
פרס ע"ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה	אקו"ם	לחברי אקו"ם בלבד, מועמדות אחת בכל קטגוריה מדי שנה	ספטמבר?
פרס מפעל הפיס לאמנויות ע"ש לנדאו	מפעל הפיס	על מפעל עבודות של משורר או על הישגים של משורר

ועוד כמה תוספות:
פרס עידוד היצירה הספרותית בין מדענים (מכון ויצמן, ע"ש עפר לידר)
פרס חדש של משרד התרבות בעקבות חוק הספרים

בובות מן התנ"ך והמטמון ממגידו

כבר ראיתי בעבר תמונה של הבובות האלה בהרצאה של ד"ר תומאס שטאובלי מאוני' פריבורג שבשוויץ, וידעתי שאני חייבת שתהיה לי תמונה שלהן. הן נוצרו לרגל תערוכה שאצר ד"ר שטאובלי במוזיאון Bibel+Orient. עכשיו קיבלתי ממנו את קטלוג התערוכה, שכולו עמוס בשיחזורי בובות לסצנות מוכרות מיצירות אמנות מרחבי המזרח הקדום. הבובות הן בובות לבד, עורן חום ושיערן שחור, ואין להן תוי פנים; אוריינט נעים למגע הנשמר בויטרינות בשוויץ. הן תמימות כל כך ומתוקות. אני ממש מדמיינת איך יהיה כובד משקלן בכף היד, מה יהיה מגע הלבד עם פינות שלד המתכת שמתחת לעורן. הלוואי והייתה לי אחת בבית. מכיוון שהקטלוג עוסק בלבוש בתקופת המקרא, הבובות לבושות בקפידה רבה, כל אחת בבגדיה הקטנים התפורים היטב. כך גם אני, בילדותי, הייתי תופרת תלבושות לבובות שלי משאריות בגדים ישנים. אלא שכאן כל בחירה במרקם ובצבע משקפת מחשבה עמוקה, נקיטת עמדה מחקרית של ממש, לגבי איך נכון וראוי לשחזר את הדימויים הקדומים מבחינה היסטורית. אני מדפדפת בקטלוג אחוזת קסם, נדהמת מן המזרח הקדום הקם לתחייה בבובות. זה רעיון כל כך זר לעקרונות המחקר האקדמי שעליהם חונכתי, הדוגלים בחתירה לאובייקטיביות ניטראלית, המאדירים את הריחוק ושופטים לחומרה את האישי, את המתרגש. והנה מולי - אותם דימויים שאני חוקרת, אבל בבובות לבד. לא מדע קר, אלא אינטימיות אוהבת עם החומר הנלמד, ממש תחושה ביתית וחמה. נגישות כל כך חמודה וחביבה, מקרבת לבבות. לא ידעתי שגם ככה אפשר. אחרי הביקור שלי לאחרונה בפריבורג אני רושמת לפניי איזה הסבר אפשרי: זאת פשוט הנצרות האדוקה, המאמינה ללא ציניות, שניכרת שם בכל היבטי החיים. היא זו, אני חושבת, שמאפשרת את האהבה הבלתי-אמצעית אל החומר ההיסטורי, את תחושת הבעלות המנחמת הזו. הממצאים מן העבר הם רק המחשה מתבקשת לשייכות ולקרבה הגדולה המורגשת שם בפריבורג ממילא, בכל יום ויום, אל העבר הרחוק הזה במזרח התיכון.   

הבובות בתמונה שבחרתי כאן (למעלה, Abb. 41 מתוך הקטלוג) הן הקרובות ביותר ללבי שלי, כי הן מתייחסות לאובייקט שאני חוזרת אליו שוב ושוב בדוקטורט. הן שיחזור מודרני לאחת מן הסצנות המפורסמות ביותר בעולם הארכיאולוגיה המקראית, סצנת משתה על שנהב פיל שנתגלה במטמון אדיר-מימדים מתקופת הברונזה המאוחרת. המטמון הזה, המונה כמעט 400 פריטי שנהב, נחשף בחפירות במגידו כבר לפני יותר משמונים שנה (את הקטלוג המלא שלו שפרסם החופר, Loud, מעט מאוחר יותר, ב- 1939, אפשר להוריד כאן מאתר המכון המזרחני בשיקאגו). השנהב המדובר מוצג במוזיאון ישראל.

והנה, כאן למטה, אותו הקטע מתוכו שמשחזרות הבובות מן הקטלוג: השליט (הכנעני?) יושב על כס מעוטר בספינקסים ורגליו על הדום, מחזיק בסמלי המלוכה שלו - קערה או גביע שהוא מרים אל שפתיו, ופרח, כנראה פרח לוטוס, שהוא מחזיק בו ביחד עם דמות נשית העומדת מולו. אותה דמות כמו מכסה את שניהם ביחד בפיסת הבד שעל כתפיה, מגדרת אותם בנפרד משאר הדמויות. תיאור בגדיהם אכן עמוס ברמזי לבוש - טקסטורה ברודה, שוליים מעוטרים בקיווקווים, אופן נפילת בד השרוולים וסגירת מפתח הצוואר, כובדו של הבד. לכל אלה יש זיכרון חי ואוהב בבובות משוויץ.

כן, בבואת הלבד של הזוג ממגידו נדמית לי נגישה בהרבה מן הדימוי המקורי. אפילו הפרופורציות של הבובות הן כשל ילדים בעיני. פניהן הריקות פתוחות לכל פרשנות, ואיכשהו דווקא משום כך הן מסבירות פנים ונטולות איום. הכל פתור בהן. היד כמו נשלחת לאחוז בהן. הן נוכחות, ממשיות. ואילו השנהב האמיתי, שאליו אני חוזרת שוב ושוב במהלך העבודה על הדוקטורט, רק הולך ומתרחק, הופך לפחות ופחות מובן עם הזמן. תמיד חתום וסגור בפניי, מקודד בדרכים שאינן פתירות.     

Kleider in biblischer Zeit / Thomas Staubli

מאוסף הבולים שלי

הדפס שיצרתי מאוסף הבולים שלי (+תרומה מאוסף בר המצווה של דודו, תודה לבבית). הבול של הקרנף מדרום אפריקה מאוד מיוחד לי, הוא תוספת חדשה מאלבום שקניתי באוסטריה. גם הבול של כלב הים מבולגריה משם (הפוך למעלה). אל דאגה, אף בול לא נפגע במהלך היצירה.