יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

כותבים למגירה / תערוכה בבית אריאלה

בקיץ השתתפתי בתערוכה יפה בבית אריאלה, "כותבים למגירה". בתוך מגרות הקיטלוג הישנות הדפיסו שירים חדשים, וגם שיר שלי, "באוחזי". הפתיחה הייתה מצחיקה ומעוררת ענווה. עשרות רבות של כותבים וכותבות עטו כל אחד ואחת על שידת המגירות שלו, חיפשו באימה את המגירה הנכונה ונאבקו (בנימוס) על הזכות להצטלם בכמה שיותר זוויות עם המגירה שלהם (מגירה סגורה בקלוז-אפ, פתוחה קלות בזוית כמו-אקראית, יד אגבית על הכרטיס עם שם הכותב, התמקדות בכרטיס עם השיר, וכן הלאה), תוך הדיפה (מנומסת) של כותבי המגירות המתחרות, המנסים גם הם להצטלם באותה שידה, אך עם מגירה אחרת. וכך גם אני. ברקע חגו הורים הדורים ודודות גאות, לעתים אפילו מחזיקים בכרטיס או בדף עם היצירה הקרובה ללבם ולמשפחתם, אחרי שפשוט ויתרו על כל העמדת-פנים והוציאו אותו משידת המגירות. המחשה חיה והומוריסטית כל כך למתח הזה שקיים בכולנו, בין הרצון לקרוא שירה לבין הרצון לפרסם שירה. אולי פשוט נקח את כל המגירות שלנו איתנו לכל מקום.    

"באוחזי" בתערוכת "כותבים למגירה" בבית אריאלה