מלת ה"נ"

ה"וולדרמורט" האמיתי של ארצות הברית, המלה שאין לומר בקול אם חייך יקרים לך, היא המלה "ניגרו" (negro) וכל אחיותיה, ובראשן "ניגר" או "ניגה", נגזרת הנאמרת במבטא "גטו" אמריקאי מכוון. כלומר, אם אתה לבן. אם אתה שחור (ואולי אתה מעדיף לחשוב על עצמך דווקא כעל אפרו-אמריקאי), המלה יכולה לשמש כלחיצת יד סודית המכניסה אותך למועדון פרטי, שחור בלבד, שאין בו מקום ללבנים. כששחור קורא לעצמו או לחברו "ניגר" בין שחורים אחרים, הוא יוצר סוג של אינטימיות שהיא גם הצהרה של כוח; השחורים הם אלו היוצקים באופן מודע תוכן חדש, מבחירה, למלה שבעבר סימלה את העדר זכויות האדם השחור ואת השעבוד לאדם הלבן. אלא שבארצות הברית הדעות כיום חלוקות בין השחורים עצמם לגבי השאלה האם ראוי להשתמש במלה גם בין דלתיים סגורות. מובילי דעת-קהל שחורים רבים, וביניהם טייקונית התקשורת אופרה ווינפרי, יצאו בגלוי כנגד השימוש של שחורים במלה הזו, ועוררו דיון טעון המאגד בתוכו הרבה מן הסוגיות הסמויות שבין יחסי שחורים ולבנים בארצות הברית כיום, בזמן שבו שחורים רבים עדיין מבקשים ליצור לעצמם זהות שחורה הנבדלת מן הזהות הלבנה.

העיסוק במלה הוא כה נפיץ, עד-כי אסור לומר אותה בתקשורת האמריקאית גם על-מנת לדון בשאלת עצם המהוגנות שלה. באקלים הפוליטקלי-קורקט הנוכחי מותר להשתמש רק בלשון הנקייה "מלת ה- נ" (“the N word”), כאשר מזכירים את הדיון בה באופן פומבי. צרכני התקשורת האמריקאית מבינים מייד במה מדובר, ממש כפי שהם מבינים מייד את השימוש ברמיזה “the F word”, המתייחסת למלה “fuck”, קללה מתונה בסולם הקללות האמריקאי; אך הצרכנים הישראלים של עולם הבידור האמריקאי עדיין לא מכירים את הלשון הנקייה ל"ניגר", כמו שהם מתקשים לעתים לתרגם לעצמם אזכורים אחרים של לשון נקייה, למשל השימוש ב- “the C word”, מלת קללה כה בזויה בארצות הברית עד-כי כמעט ואין לצרכן הישראלי (המתעצל לחפש בויקיפדיה) הזדמנות לגלות את משמעותה האמיתית.

המלה "ניגר", הנגזרת מן השפות הלטיניות ופירושה המקורי "שחור", מתורגמת למלה העברית "כושי", ששורשיה הם כמובן עתיקים בהרבה, ומתייחסים לארץ כוש הנזכרת במקרא. כפי שכתב בעבר רוביק רוזנטל במדורו בעיתון "מעריב", עם מיגורה של המלה "ניגר" מן השפה האנגלית הלגיטימית הורחקה גם המלה "כושי" מן השפה העברית. זה בהחלט ראוי לציון, משום שמקורותיה של המלה העברית הם שונים, והאסוציאציות המודרניות שלה לא היו חייבות להיות שליליות בהכרח; אלא שהקשר בין העברית לאנגלית האמריקאית בעשרות השנים האחרונות יצר זהות מוחלטת בין האסוציאציות שמעוררת המלה "ניגר" לבין אלו של המלה "כושי". לראייה, מלה אחרת ששימשה במשך זמן רב את השחורים האמריקאים במאבקם להגדרה עצמית, המלה "צבעוני" ("colored"), שהייתה גם היא בעברה מלה פוגענית שנתבעה מחדש על-ידי הקהילה השחורה, כמעט ולא נקלטה בעברית, מן-הסתם משום שהייתה רלוונטית רק עד שנות השישים של המאה הקודמת, תקופה שבה השפעתה של ארצות הברית על השפה העברית הייתה מועטה. ואכן, כיום אין למלה העברית "צבעוני" שום קונוטציה שלילית, או אפילו קשר למאבק זכויות האדם של הקהילה השחורה.

ובכל זאת, לפעמים חלק מן המשמעויות המקוריות אובד בתרגום לעברית. נערות ישראליות צחות משלבות לא מעט "פאק" במשפטים שלהן, אבל רק משום שזה מצטייר כקליל; הרבה מהן ירגישו וולגריות אם הן יגידו במפורש "זין". השימוש הבלתי-מחייב בקללות זרות הוא עניין מוכר, ובולט במיוחד בעברית, שבה נפוצות בעיקר קללות בערבית. בני נוער ישראלים נחשפים למלה "ניגר" דרך מוסיקה אמריקאית שחורה, שם משחקים בכפילות החיובית-שלילית שלה, לפעמים כקללת רחוב, הנאמרת בין שחורים באופן תוקפני, ולפעמים כהצהרה מכוונת של אחווה שחורה; הם גם שומעים בדרנים אמריקאים שחורים הקוראים לעצמם בבדיחות-דעת "ניגר" (אך לעולם לא מכונים כך על-ידי לבנים). לא מעט בני-נוער ישראלים מצטטים את המלה "ניגר", אבל בדרך-כלל מפנימים רק את מובנה השלילי: הם משתמשים בתמהיל מקומי בין ערבית לאנגלית כשהם קוראים אחד לשני "יא ניגר", או כותבים כך בפורומים. היות והם קלטו את המלה מתוך התרבות השחורה עצמה, בעיניהם, הקללה "ניגר" לאו דווקא מתייחסת לצבע העור באופן משפיל, אלא מעניקה כוח רחוב-גנגסטרי לאומר אותה. ועדיין, לפעמים כפל-המשמעות של המלה "ניגר" מהדהד בחוזקה גם בישראל, כאשר בני-נוער אתיופים משתמשים במלה בינם לבין עצמם, גם הם מתוך הזדהות עם מוסיקאים שחורים אמריקאים. במקרים כאלו הדיון האמריקאי הסוער במלה "ניגר" משתקף באופן מוחלט גם בישראל המודרנית, אבל עדיין רחוק היום שבו אתיופים יקראו האחד לשני "כושי" בגאווה, מתוך כוונה לתבוע מחדש את המלה לעצמם. הזיכרון הקולקטיבי שלנו פשוט קצר מדי.